יש כמה מאפיינים שבאמצעותם ניתן לזהות את הייחודיות של תביעות רשלנות רפואית במשפט הישראלי. קודם כל, צריך להביא שמדובר על עוולה שהיא חלק מדיני נזיקין. הפירוש המשפטי של רשלנות רפואית הוא מתן שירותים שונים תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה, אך רק כל עוד הסטייה לכאורה גורמת למטופל נזק ואם אותו נזק לא היה נגרם אלמלא הסטייה. במילים אחרות, התרשלות בפועל שלא גורמת לנזק לא מהווה עילה להגשת תביעה.
כמו כן, רשלנות רפואית היא רק סוג מסוים של רשלנות. ניתן להגיש בגללה תביעות אזרחיות וצריך להתייעץ עם אנשי מקצוע ועורכי דין על מנת לקבל בעזרתה פיצוי. הפיצוי עבור תביעות רשלנות רפואית נקבע לפי סוג הנזק שנגרם למטופל ולפי הקשר הסיבתי בין הנזק לבין התנהגות הרופא. עם זאת, צריך לזכור שדיני הנזיקין מאפשרים פיצוי גם כאשר למזיק לא הייתה כוונה לפגוע. הסעיף הזה חשוב כי מטבע הדברים, ברוב המקרים של רשלנות רפואית מדובר בהתרשלות בלבד ולא בכוונת זדון של הרופא המטפל.
איך בודקים האם מדובר ברשלנות?
התפקיד של בית המשפט הוא לוודא שמדובר ברשלנות רפואית ולקבוע בהתאם את הפיצוי. מבחינת הנפגע, האינטרס הוא להוכיח קשר סיבתי בין ההתנהגות של הרופא לבין הנזק בפועל. את הקשר הסיבתי הזה ניתן להוכיח למשל באמצעות חוות דעת רפואית של רופא אחר, בעזרת הצגת הטענות בפני בית המשפט ובאמצעות איסוף כל המידע הרלוונטי.
כמו כן, יש צורך בגיוס עורך דין מקצועי על מנת לקבל פיצוי בגין רשלנות רפואית. עורך דין שמכיר מקרוב את דיני הנזיקין יכול לסייע למטופלים להגיש תביעה, לעמוד לרשותם בכל מקרה של דילמה או התלבטות ולסייע להם לגבש אסטרטגיה משפטית.