ליקויי למידה הן לא סוג של מחלה שניתן להבריא ממנה בבת אחת. רוב ליקויי הלמידה מצריכים טיפולים כאלה ואחרים אשר מקלים על הסובלים מהלקויות, אך לא גורמים לפתרון מוחלט של הבעיות. יש אין ספור סוגים של ליקויי למידה כאלה ואחרים. ילד אשר מפגין קשיים בהתבטאות של יחידות בסיסיות צליליות בשפה נחשב כבעל ליקויי למידה וגם הקושי בשיום ובתחום מבנה המשפט נחשבים ללקות למידה בתחום השפה. קשיים נוספים בתחום השפה נגרמים כתוצאה של קושי בעיבוד מידע חזותי המתאפיין באי זיהוי כיוונים או בהבחנה בין צורות שונות וכדומה. קשיים אלה אינם מיוחסים לגיל הילד אשר נבדק או לרמה השיכלית שלו או ללקות אחרת שלו .
ליקויי למידה – דיסלקציה
אחת מלקויות הלמידה השכיחות ביותר היא דיסלקציה והיא נפוצה בקרב ילדים ובני נוער רבים. דיסלקציה מתאפיינת בקושי בקריאה וכתיבה, איות, הבעה בכתב או בעל פה. דיסלקציה מתאפיינת בקשיים של רכישת מיומנויות קריאה וכתיבה התואמים את גיל הילד וכן בקריאה איטית במיוחד, שיבושים בקריאה ובקשיים בהבנת משמעות החומר הנקרא. בגיל מאוחר יותר מתבטא הדבר בקשיים נוספים כמו התמודדות עם טקסט ארוך ובעל משמעויות מורכבות ורבות .
ליקויי למידה ומשרד החינוך
מאז שנת 2008 מתחשב משרד החינוך בילדים עם ליקויי למידה ובמיוחד בילדים המאובחנים כדיסלקטים. לאחר שעבר איבחון המאשר את ליקויי למידה של התלמיד מאשר משרד החינוך לתלמיד לקבל הקלות למידה על פי ההמלצות של הגוף המאבחן. הקלות אלו נועדו לאפשר לילד להשוות את תנאי הלימודים שלו עם אלה של חבריו הנורמטיביים. הקלות אלה מיושמות בבתי הספר ועד למוסדות להשכלה גבוהה שבמדינה. משרד החינוך עוזר במימון אבחונים אלה לילדים המגיעים ממשפחות מרקע כלכלי קשה .
זכויות נוספות
תלמידים בעלי ליקויי למידה זכאים למשש את התנאים המיוחדים שניתנו להם גם בבחינות הפסיכומטריות וגם במוסדות להשכלה גבוהה. הארכת משך בחינה לתלמיד בעל לקות למידה למשל, היא זכות יסוד של כל בעל ליקויי למידה גם באוניברסיטה, במכללות, מכינות ומוסדות השכלה אחרים המוכרים על ידי המדינה .