שעת חירום בישראל
ישראל היא מדינה עם מאפיינים מיוחדים ובין היתר נדרשים אזרחיה להכיר את התקנות המתייחסות אל שעת חירום. לפי חוק יסוד: הממשלה, רשאית ממשלת ישראל להטיל תקנות שעת חירום בכל מצב חירום וזאת במטרה להגן על המדינה, על ביטחון הציבור, על קיום האספקה והשירותים החיוניים וכן הלאה. התוקף של התקנות נקבע על ידי הממשלה במצבי חירום והוא לא יכול לעלות על שלושה חודשים.
קיימים הבדלים בין סוגים שונים של תקלות בשגרה ובחירום. תקנות חירום פטורות מפרסום ברשומות והן לא מותקנות מכוחו של חוק מסוים. אלו תקנות שכוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו של חוק מסוים או לקבוע בו תנאים. מעבר לכך, התקנות מאפשרות לממשלה להטיל תשלומי חובה ומיסים על הציבור. הטענה הביקורתית כפי התקנות היא שמדובר על יכולת לא דמוקרטית. באמצעות תקנות אלו יכולה הממשלה להשעות כל חוק שקיבל את אישור הכנסת. מצד שני, החוק קובע שאין בכוחן של התקנות למנוע פניה לערכאות, לקבוע ענישה למפרע או להתיר פגיעה בכבוד האדם.
מה עושים במהלך שעת חירום?
ברמה האישית, יש מגוון פעולות אותן כדאי לבצע על מנת להתמודד עם ההקשיים המלווים שעת חירום. מחנכים ומורים צריכים לדוגמא לעודד את התלמידים עם פעילויות ייחודיות. יש לאפשר לתלמידים להתמודד עם רגשות של מתח וחרדה, להעניק להם כלים פיזיים ולהפיג עבורם את החששות. פעולות אחרות מעודדות ביטוי לרגשות הנובעים כתוצאה מהמציאות ומספקות לגיטימציה להבעת דעה.
תקנות שעת חירום ושורה ארוכה של תקנות נוספות מאפשרות לציבור האזרחים להיערך מראש למצבים מן הסוג הזה. כדאי להיעזר בתקנות ולמגן בעיקר את בתי המגורים, המשרדים או מוסדות החינוך בהם נמצאים ילדים ונוער.