לקויות למידה נחשבות כלקויות אשר משפיעות על מיומנויות הלמידה ועל התפקוד היום – יומי של הלוקה בהן, ולא חשוב באילו לקויות מדובר בעצם. לקויות למידה מקשות על הלוקה בהן ללמוד ולעבד דבר חדש, לזכור דברים ולשלוף אותם כפי שמצופה מבני גילו. לקויות למידה תלויות גם בחברה ובתרבות אשר בה גדל הילד, אך בראש ובראשונה מדובר על לקות תורשתית ואין לה כל קשר עם רמת האינטליגנציה של הלוקה בה, תהא הלקות מכל סוג אשר תהא. לקויות למידה נפוצות הן כמובן דיסלקציה אשר באה לידי ביטוי בשגיאות כתיב וערבוב של אותיות, דיסגרפיה אשר באה לידי ביטוי בקשיים בכתיבה עצמה ודיסקלקוליה אשר באה לידי ביטוי בקשיים של חישובים חשבוניים כאלה ואחרים.
אבחון לקויות למידה
לקות למידה נחשבת למצב אשר בו הישגיו של הלוקה בתחומי הקריאה, הכתיבה והחשבון נמוכים באופן משמעותי מן המצופה לגילו ורמת המשכל שלו. כלומר, לקויות למידה אינן מיוחסות לרמת משכל כלל וכלל אלא ללקות עצמה אשר אין לה קשר עם רמת המשכל.
חשוב לציין, כי לקויות למידה קיימות בשלושה תחומים עיקריים בולטים יותר מכל, והם:
התחום הקוגניטיבי – תחום זה כולל לקויות למידה מסוג של קשב וריכוז, קליטה ויישום של שפה, התמצאות בזמן ובמרחב, תפיסה חזותית ושמיעתית, קשיים בזכרון ושליפת מידע ברגע נתון, קשיים בהתארגנות ואי יכולת ללמידה יעילה.
התחום ההתנהגותי – תחום זה כולל לקויות למידה מסוג של התנהגות אימפולסיבית, חוסר ארגון, חוסר שקט לאורך זמן, התנהלות איטית וכבדה וכיוצא באלה.
התחום הריגשי / חברתי – חוויות של כשלון כתוצאה של לקויות למידה עלולות להביא למצב של חוסר יכולת המביא לדימוי עצמי נמוך, לחרדות ואף לפחדים שונים. בעלי לקויות למידה סובלים אם כן גם מקשיים חברתיים והסתגלותם החברתית נמוכה והם יכולים לחוות דחייה חברתית לא נעימה.
לאחר שמאבחנים לקויות למידה אצל ילדים או בני נוער אפשר לתת להם טיפול מתאים, הוראה מתקנת או הקלות והתאמות אשר יאפשרו להם ללמוד יחד עם חבריהם לכיתה בלי לעבור למסגרות מיוחדות שונות.